איך לנתח סיפור

1. שימו לב למבנה השיר האם ישנם בתים?כמה?כמה שורות בכל בית?מבנה אחיד?האם ישנה חריזה?
2.האם ישנם פעלים בשי?נסו לתאר את אופי ההתרחשות בשיר.
3.כיתבו רשימה של כל המילים המתארות בשיר וליד כל אחת את מי היא מתארת.
4.התמקדו בתיאורי טבע או תיאורי רגשות וכתבו מה הם מסמלים והאם יש מכנה משותף ביניהם.כתבו ביטויי רגשות ומה הם מבטאם לדעתכם בד"כ זהו התחושות של דובר השירץ
5.מצאו בטויים המייצגים צבעים וכתבו מה מייצג הצבע השולט מה משותף או מנוגד לצבעים בשיר ואילו תחושות הם מעלים.
6.כתבו על מה לדעתכם מדובר בשיר? האם הדובר פונה או מדבר על מישהו?על מי לדעתכם מדובר בשיר?
7.האם ישנה כותרת לשיר? מה משמעותה וקשרה לשיר? בנוסף אמצעים אומנותיים
אמצעים אומנותיים:
1.מטאפורה-ביוטוי שמכיל מילים מתחומים שונים של השפה.מזוהה עי השאלךה האם זה באמת אפשרי:לב שבור,חור בראש.
2.דימוי-תמיד משתמש ב-כ' הדימוי:יפה כפרח,חזק כאריה,בחור כארז וכו'.
3.האנשה-כאשר מייחסים תכונות אנושיות למשהו דומם:השמיים בוכים, אוזניים לכותל וכו'.
4.מטונומיה-כאשר הטבע מייצג באופן סמלי את רגשותיו של הכותב:ערסלים איומים,עננים טורפים וכו'.
5.היפרבולה-שימוש בלשון הגזמה:רטובים מאהבה וכו'.
6.מצלול שנוצר עי סוגים שונים של חזרה על אותם הצלילם לאורך השיר או עי מילה אחת שיש בה צילילם שחוזרים על עצמם וגורמים להדגשת המשמעות:מסכסך.
7.אוקסימורון-מטבע לשוני המורכב משני מילים הסותרים זה את זה ויוצרים יחדיו משמעות חדשה.

חיז'ו בטטה

מאפייני הסיפור הקצר:
1.אקספוזיציה-היא הפתיחה לסיפור בה מתוארים הזמן,המקום,הדמויות ורמזים מתרימים על מה שעומד להתרחש בסיפור.
2.הסיבוך-מתואר סיבוך בעלילה כלומר בעיה כלשהיא.
3.סיום הסיפור-שנקרא גם שלב ההתרה או סיום פתוח או סגור.
בסיפור הקצר יש מעט דמויות עלילה אחת אין תיאורים נרחבים.
סוגי מספרים:
1.גיבור-המספר של הסיפור הוא הגיבור.
2.מספר עד-מעביר את הסיפור בצורה שהוא ראה אותו כפי שהוא חווה.
3.על יודע- כותב על מה שהוא יודע על העלילה,הדמויות.
מאפייני הסיפור:
1.סיפור משפחתי- מתאר פרק זמן קצר של חיי משפחה קטנה העוברת מחיי שגרה למשבר.
2.סיפור התבגרות- בסיםור שני בנים מתבגרים שחויים חוויה קשה, הם צריכים ללמוד להסתגל למציאות אחרת, לדעת להתמודד עם גיל ההתבגרות הכולל בתוכו גם שאלות לגבי זהות, קונפליקטים עם ההורה, גיבוש דעות יחד עם התמודדות לא קלה עם מחלתה של האם והישארותם לבדם בבית.
3.סיפור ביקורתי- קיימת בסיפור ביקורת על החברה הסובבת את המשפחה וגם על הממסד, אלה אינם עושים מספיק לטובת האם החולה ובוודאי לא לטובת ילדיה הנותרים ללא הורה.
מבנה הסיפור:
1.פתיחה-באקספוזיצה מתוארים החיים של המשפחה ניתנים פרטים על האם ובניה על האופי של האם ועל העזרה מצד בניה ומתוארים ההבדלים בין שני האחים מערכת היחסים בתוך המשפחה.
2.גוף הסיפור- שבו מתוארת הנסיעה של הבנים לחתונה פיוטריה של האם וניסיונה להתאבד.
3.סיום הסיפור-חיז'ו הבן הבכור תופס פיקוד על הבית.
רעיונות מרכזיים בסיפור:
1.מאבק על הבית-הסיפור מתאר מצב בו חיזו שומר על הבית ועל אימו ואילו שמעון מרבה להסתובב מחוץ לבית.הם מסנוורים מהעולם שבחוץ. והם רוב הזמן נמצאים בבית וקיים ניתוק ביניהם לבין העולם שבחוץ.כאשר מצבה של האם מדראדר כך גם מצב הבית וחיזו יורש את מקומה וממלא את תפקידה.
2.הביקורת בסיפור-נתין לראות בין השורות ביקורת חברתית.מתואר חיים של משפחה בקו העוני והמצב בבית קשה.הילדים מקנאים בעולם שבחוץ בשכנים העשירים שמתפנקים (סקייטבורד פרגולה)ואילו הפינוק היחדיו שהם מקבלים הוא הנסיעה לחתונה כאן מתואר פער חברתי בין המעמדות השונים ובין עדות שונות.זאת הביקורת הראשונה והשניהה היא אטימות החברה והממסד שלא עשה כלום בכדי לעזור להם.דוגמאות:התשלום עבור האמבולנס(150),פיטורי האם למרות הבעיות הכלכליות הקשות שממנה סבלה המשפחה,אטימות השכנים שלא עזרו למשפחה,אטימות הממסד שלא מביאים עובדת סוציאלית.
שם הסיפור ומשמעותו:
הכינוי חיז'ו ניתן לדמות המספר מפני שאמו נהגה לקנות לו גזר כשהיה קטן כדי לשמור על עינוי המיוחדות.בטטה הוא הכינוי שנדבק לשמעון מפני שהוא היה זקוק להרבה מזון ואמו האכילה אותו בהרבה תפ"א.השם חיזו בטטה מכיל את מהות שני האחים לא סתם מכנים אותם בכינוי אחד האם הכילה בתוכה את שני בניה והם היום כל עולמה.
הסמל העיקרי בסיפור:
חתמיתו של חיזו על המסמך הרפואי של אמו מהווה סמל של מעבר מילדותו לבגרותו.היא מהווה מעין טקס התבגרות וקבלה לעולם המבוגרים שם יש אאחריות וישנם תשלומים.סמלים נוספים בסיפור:שבירת תבנית הביצים והמלנוים הוא סמל למרד של שמעון באמו,הקפיצה של שמעון לגובה ולמרחק מבטאת את רצונו להגיע לעולם החיצוני.
מוטיב העינים בסיפור:
העיניים מקבלום בסיפור זה משמעות מטאפורית לתובנות של אדוארד (חיזו=גזר) על מצבם המשפחתי. האם העניקה לבן הבכור את הכוח בעיניו. אך הראיה של אדוארד היא מעבר לראיה פיזית. הוא הטיפוס המתבונן ומבין את משמעות החיים בהווה. הוא גם רואה לעתיד, וחושש שהשגרה תופר. כל עוד האם מתפקדת ושמעון בסדר, אדוארד רגוע, אך הוא יודע שהמציאות עלולה להשתנות לרעה. הוא חזה את המשבר שקורה לאמו, הוא ידע לקרוא סימנים מוקדמים למצבה. עם זאת, לפעמים הוא בוחר לא להסתכל על דברים שיערערו את בטחונו, או שיעוררו בו ספק לגבי שלימות החיים שלהם כמשפחה. זאת בניגוד לאחיו הצעיר שמעון, שרואה דברים ובוחר להתייחס אליהם באופן גלוי, הוא מצויין את השוני שיש בינם לבין אחרים. אדוארד לעומת שמעון אחיו, רואה ומבין את מצבם ולא רק את החסר הכלכלי, הוא רואה את מצוקת התמוטטות האם,] הוא למעשה הופך להיות העין הרואה, המבינה והמבקרת. מוטיב העיניים מופיע לאורך כל הסיפור באופן מודגש, העיניים של חיזו\אדוארד מהוות ניגוד לעיוורון החברתי שהמשפחה מצויה בה.
דמות האם הדמות הראשית:
היא עובדת נקיון לפרנסתה במרפאה וגם בבית מקפידה על סדר וניקיון ובניה עוזרים לה.היא ממעטת בדיבורים ובשיחות בטלות ומחנכת את ילידה לתת כבוד למורים היא מחנכת את ילידה לחיסכון בכל בגדים חיוכים מגע וביטוי רגש איחרים.הפנה בחייה חל כאשר היא מפוטרת מאבודתה היא ממשיכה להתמודד בשיטתה אך לאט לאט היא הולכת ומאבדת מחיוניותה הקודמת עד לךבריחה לפרדס.שם היא נשברת אך גם במצב הרגיש הזה היא שומרת על איפוק ולא נסחפת לבכי.היא עוברת ממצב של תפקוד מלא אם-מחכנת-מטפלת-מפרנסת למצב של חוסר תפקוד מלא והתנתקות מכל תפקידיה והתנהגותה והתנהלותה מכינה את הבנים לקפל את הפיקוד על הבית.
אדוארד חיז'ו:
נראה כלולב כפוף. כוחו בעיניו.מעדיף את השהיה בבית על פני היציאה החוצה, מבודד ללא חברים, מופנם ורגיש,"אבהי" (מחליף את דמות האב החסר בסיפור) לוקח אחריות מרצונו.מנותק מהסביבה ומכונס במציאות החיים שבבית. לוקח אחריות עלמשפחתו, לאחר אשפוז אימו, הופך להיות ממלא מקומה בניהול הבית ודאגה לאחיו מפגין יחס אמפטי לאם, דאג, חרד למצבה. מבין שבכוחותיה היא מנסה לשמור על המשפחה, והוא מעמיד עצמו כמסייע לה, נאמן למסריה ולדרישותיה ללא עוררין.
שמעון בטטה:
ילד בריא עם שרירים מאורכים ודקים ברגליו ובידיו, יש לו מבנה גוף ספורטיבי, כוחו בגופו.טיפוס אקטיבי, מעדיף את המשחקים בחוץ. תמיד מנסה לשבור את השיאים של עצמו.מרדן, מערער על הסדר הקיים. אינו מקבל את המציאות כפי שהיא, אינו חושש מעימותים, לאחר אשפוזה של אמו, הוא ממשיך לחיות את עולמו הילדותי כהרגלו.אינו חושש להתעמת עם אמו, למרות שאוהב אותה. מגלה דאגה כשהאם מתמטטת ובוכה, אך מהר מאוד חוזר לשגרת חייו, לא ניכר (על פי זוית הראיה של אחיו) שהוא מוטרד מהיעדר אמו.

העוורת

הרמזים המטרימים בסיפור:
1.יציאת הבעל באמצע הלילה ונטילת הידיים כשחזר מרמזים על יציאה להלוויה.
2.נאמר שחנה הרגישה שבר מסויים עצר את הרוח אלה היו המצבות
3.מתוארים צעדים של קבוצת אנשים מידי פעם צעדי אנשים בזמן הלוויה
4.בעלה יודע שתינוקות רבים מתו מאותה מחלה.
כיצד נוצאת אווירת המתח בסיפור?
בעזרת פערי מידע שנותרים בקריאה ה1 של הסיפור הוא תמיד במתח ומנזה למצוא את התשובות
1.כבר במשפט ה1 נוצר חוסר אמון לגבי מה שנאמר לחנה בנוסף מודגשת העובדה שהיא עוורת.
2.נרמז לקורא בפתיחה שנאמרים כאן דברי שקר עי הדגשת העובדה שחנה שונאת שמשקרים לה.
3.בלילה הכלולות חנה מגלה שבעלה אינו צעיר דרך שיעולווצעדיו וחנה מרגישה שרומתה בצורה הדרגתית
4.השתיקה שמבטאת הסתרת מידע כל שאלה שחנה שאלה את בעלה הוא ענה לה בשתיקה
נק' התצפית ומספר הסיפור
בסיפור זה המספר הוא מספר כל יודע הוא יודע מה מתרחש בעולמה הפנימי של חנה מה היא מרגישה ומה היא חושבת. הוא מתאר את דבריו בגוף שלישי ומוסר את המידע לפי מה שחנה יודעת לפיכך הוא הופך את עוורונה של חנה לעוורונו של הקורא. הוא נמנע מלגלות פרטים שחנה אינה יודעת ובעצם חנה מתפקדת כבלשית ולכך יש מס' יתרונות: יצירת מתח ומשיכת תשומת לב הקוראים הם צריכים לפענח את התעלומה יחד עם חנה, זה מבליט את חנה כדמות הראשית בסיפור.
חנה העיוורת:
היא הדמות המרכזית בסיפור. חנה מתאפיינת באמצעות אפיון עקיף הכולל את מחשובתיה מעשיה ומוטיב הדפיקות. המאפיין הבולט בהתנהגותה הוא חוסר האמון שהיא רוכשת לסביבתה למרות שהיא עוורת היא מצליחה לפצות על כך באמצעות אינטואיציה.לדמות יש תפקיד בהצגת ביקורת כלפי החברה שבמתבטאת ביחס מזלזל כלפי השונה או החריג בחברה והשתקת הנשים וניתצובן להיות תלויות בגבר העוורון של חנה הוא בעצם העוורון של הנשים באותה תקופה.החברה מזלזלת בה מנצלךת אותה ומעלימה ממנה פרטים לגבי חייה.
רבי ישראל:
מאופיינת באמצעות אפיון כללי הכולל את סגנון לבושו דיברוו ועיסוקו.דמותו מזוהה עם מקצועו כקברן הוא לא מגיב בכאב על מות התינוקת שמראה שהיא לא הייתה מרכז עולמו. הוא מייצג בסיפור דמות בעל כוח שטני שתוקף את האדם ממקום בלתי צפוי יחסו כלפי חנה הייתה מזלזלת מתבטא בחוסר תקשורת שתיקות מרובות ויחס קר.הוא משומש להעברת ביקורת חברתית הוטא מעביר את השליטה הפטריאכלית של הגבר באישה ואת הזלזול וההשתקה שקיימת סביב האישה והחריגים.
מוטיב הדפיקות:
המוטיב המרכזי בסיפור.הוא מניע את העלילה בדרך המיוחדת שבה חנה קולטת את המציאות סביבה מובלטת הצעדים והדפיקות שני אלו הם גירויים הממלאים את עולמה של חנה ומאפיינים את דמותה הרגישה מדגיש את המצב בו היא נמצאת באמצעות הדפיקות חנה מצליחה לפענח את דמות בעלה.מוטיב הדפיקות בסיפור קשור גם לאמלנט שמיצר מתח רב.מיד לאחר האקספוזיציה הוא מופיע ונשאר למשך כל הסיפור הדפיקות נפסקות עם הולדת בתה ונמשכות לאחר מותה כלומר כאשר יש שלווה הדפיקות נעלמות. זה ממחיש את המתח הרב בליבה ומאפיינת את המוות וזה מתקשר לסוף הסיפור.
ביקורות בסיפור:
1.יחסר החברה אל אדם חריג הוא מזלזל העוור נתפס כטיפש שניתן לנצל את מגבלותיו החברה שסבבה אותה יצרה נגדה קשר של שתיקה החברה גורמת לחנה להיות אומללה. החברה בכוונת תחילה שותקת ומסתירה פרטים ומבעלי מום ומנצלת אותם.
2.היחס כלפי אישה. הסופר מותח ביקורת קשה על מעמד הנחות של האישה בחברה הפטריאכלית היא אינה ישדות אוטונומית ואינה חופשייה לבחור בגורלה הן נתפשות בחברה כנחותות ומושתקות מבעליהן העוורון של חנה הוא עוורון הנשים בחברה.
3.הסיפור מעלה מסר פילוסופי אודות מצב באדם בהיותו אדם. אנו נישאים יולדים מנהלים סדר יום רגיל וכל אחד מחפש את האושר שלו אך האושר יכול להלקח בצורה אכזרית המבר רומז לקוראים כי מקור גורלה המר של חנה הוא בהיותה אדם שאינו יודע את גורלו וכן נתון למשחק בידי כוחות המוות והחיים.