חיז'ו בטטה

מאפייני הסיפור הקצר:
1.אקספוזיציה-היא הפתיחה לסיפור בה מתוארים הזמן,המקום,הדמויות ורמזים מתרימים על מה שעומד להתרחש בסיפור.
2.הסיבוך-מתואר סיבוך בעלילה כלומר בעיה כלשהיא.
3.סיום הסיפור-שנקרא גם שלב ההתרה או סיום פתוח או סגור.
בסיפור הקצר יש מעט דמויות עלילה אחת אין תיאורים נרחבים.
סוגי מספרים:
1.גיבור-המספר של הסיפור הוא הגיבור.
2.מספר עד-מעביר את הסיפור בצורה שהוא ראה אותו כפי שהוא חווה.
3.על יודע- כותב על מה שהוא יודע על העלילה,הדמויות.
מאפייני הסיפור:
1.סיפור משפחתי- מתאר פרק זמן קצר של חיי משפחה קטנה העוברת מחיי שגרה למשבר.
2.סיפור התבגרות- בסיםור שני בנים מתבגרים שחויים חוויה קשה, הם צריכים ללמוד להסתגל למציאות אחרת, לדעת להתמודד עם גיל ההתבגרות הכולל בתוכו גם שאלות לגבי זהות, קונפליקטים עם ההורה, גיבוש דעות יחד עם התמודדות לא קלה עם מחלתה של האם והישארותם לבדם בבית.
3.סיפור ביקורתי- קיימת בסיפור ביקורת על החברה הסובבת את המשפחה וגם על הממסד, אלה אינם עושים מספיק לטובת האם החולה ובוודאי לא לטובת ילדיה הנותרים ללא הורה.
מבנה הסיפור:
1.פתיחה-באקספוזיצה מתוארים החיים של המשפחה ניתנים פרטים על האם ובניה על האופי של האם ועל העזרה מצד בניה ומתוארים ההבדלים בין שני האחים מערכת היחסים בתוך המשפחה.
2.גוף הסיפור- שבו מתוארת הנסיעה של הבנים לחתונה פיוטריה של האם וניסיונה להתאבד.
3.סיום הסיפור-חיז'ו הבן הבכור תופס פיקוד על הבית.
רעיונות מרכזיים בסיפור:
1.מאבק על הבית-הסיפור מתאר מצב בו חיזו שומר על הבית ועל אימו ואילו שמעון מרבה להסתובב מחוץ לבית.הם מסנוורים מהעולם שבחוץ. והם רוב הזמן נמצאים בבית וקיים ניתוק ביניהם לבין העולם שבחוץ.כאשר מצבה של האם מדראדר כך גם מצב הבית וחיזו יורש את מקומה וממלא את תפקידה.
2.הביקורת בסיפור-נתין לראות בין השורות ביקורת חברתית.מתואר חיים של משפחה בקו העוני והמצב בבית קשה.הילדים מקנאים בעולם שבחוץ בשכנים העשירים שמתפנקים (סקייטבורד פרגולה)ואילו הפינוק היחדיו שהם מקבלים הוא הנסיעה לחתונה כאן מתואר פער חברתי בין המעמדות השונים ובין עדות שונות.זאת הביקורת הראשונה והשניהה היא אטימות החברה והממסד שלא עשה כלום בכדי לעזור להם.דוגמאות:התשלום עבור האמבולנס(150),פיטורי האם למרות הבעיות הכלכליות הקשות שממנה סבלה המשפחה,אטימות השכנים שלא עזרו למשפחה,אטימות הממסד שלא מביאים עובדת סוציאלית.
שם הסיפור ומשמעותו:
הכינוי חיז'ו ניתן לדמות המספר מפני שאמו נהגה לקנות לו גזר כשהיה קטן כדי לשמור על עינוי המיוחדות.בטטה הוא הכינוי שנדבק לשמעון מפני שהוא היה זקוק להרבה מזון ואמו האכילה אותו בהרבה תפ"א.השם חיזו בטטה מכיל את מהות שני האחים לא סתם מכנים אותם בכינוי אחד האם הכילה בתוכה את שני בניה והם היום כל עולמה.
הסמל העיקרי בסיפור:
חתמיתו של חיזו על המסמך הרפואי של אמו מהווה סמל של מעבר מילדותו לבגרותו.היא מהווה מעין טקס התבגרות וקבלה לעולם המבוגרים שם יש אאחריות וישנם תשלומים.סמלים נוספים בסיפור:שבירת תבנית הביצים והמלנוים הוא סמל למרד של שמעון באמו,הקפיצה של שמעון לגובה ולמרחק מבטאת את רצונו להגיע לעולם החיצוני.
מוטיב העינים בסיפור:
העיניים מקבלום בסיפור זה משמעות מטאפורית לתובנות של אדוארד (חיזו=גזר) על מצבם המשפחתי. האם העניקה לבן הבכור את הכוח בעיניו. אך הראיה של אדוארד היא מעבר לראיה פיזית. הוא הטיפוס המתבונן ומבין את משמעות החיים בהווה. הוא גם רואה לעתיד, וחושש שהשגרה תופר. כל עוד האם מתפקדת ושמעון בסדר, אדוארד רגוע, אך הוא יודע שהמציאות עלולה להשתנות לרעה. הוא חזה את המשבר שקורה לאמו, הוא ידע לקרוא סימנים מוקדמים למצבה. עם זאת, לפעמים הוא בוחר לא להסתכל על דברים שיערערו את בטחונו, או שיעוררו בו ספק לגבי שלימות החיים שלהם כמשפחה. זאת בניגוד לאחיו הצעיר שמעון, שרואה דברים ובוחר להתייחס אליהם באופן גלוי, הוא מצויין את השוני שיש בינם לבין אחרים. אדוארד לעומת שמעון אחיו, רואה ומבין את מצבם ולא רק את החסר הכלכלי, הוא רואה את מצוקת התמוטטות האם,] הוא למעשה הופך להיות העין הרואה, המבינה והמבקרת. מוטיב העיניים מופיע לאורך כל הסיפור באופן מודגש, העיניים של חיזו\אדוארד מהוות ניגוד לעיוורון החברתי שהמשפחה מצויה בה.
דמות האם הדמות הראשית:
היא עובדת נקיון לפרנסתה במרפאה וגם בבית מקפידה על סדר וניקיון ובניה עוזרים לה.היא ממעטת בדיבורים ובשיחות בטלות ומחנכת את ילידה לתת כבוד למורים היא מחנכת את ילידה לחיסכון בכל בגדים חיוכים מגע וביטוי רגש איחרים.הפנה בחייה חל כאשר היא מפוטרת מאבודתה היא ממשיכה להתמודד בשיטתה אך לאט לאט היא הולכת ומאבדת מחיוניותה הקודמת עד לךבריחה לפרדס.שם היא נשברת אך גם במצב הרגיש הזה היא שומרת על איפוק ולא נסחפת לבכי.היא עוברת ממצב של תפקוד מלא אם-מחכנת-מטפלת-מפרנסת למצב של חוסר תפקוד מלא והתנתקות מכל תפקידיה והתנהגותה והתנהלותה מכינה את הבנים לקפל את הפיקוד על הבית.
אדוארד חיז'ו:
נראה כלולב כפוף. כוחו בעיניו.מעדיף את השהיה בבית על פני היציאה החוצה, מבודד ללא חברים, מופנם ורגיש,"אבהי" (מחליף את דמות האב החסר בסיפור) לוקח אחריות מרצונו.מנותק מהסביבה ומכונס במציאות החיים שבבית. לוקח אחריות עלמשפחתו, לאחר אשפוז אימו, הופך להיות ממלא מקומה בניהול הבית ודאגה לאחיו מפגין יחס אמפטי לאם, דאג, חרד למצבה. מבין שבכוחותיה היא מנסה לשמור על המשפחה, והוא מעמיד עצמו כמסייע לה, נאמן למסריה ולדרישותיה ללא עוררין.
שמעון בטטה:
ילד בריא עם שרירים מאורכים ודקים ברגליו ובידיו, יש לו מבנה גוף ספורטיבי, כוחו בגופו.טיפוס אקטיבי, מעדיף את המשחקים בחוץ. תמיד מנסה לשבור את השיאים של עצמו.מרדן, מערער על הסדר הקיים. אינו מקבל את המציאות כפי שהיא, אינו חושש מעימותים, לאחר אשפוזה של אמו, הוא ממשיך לחיות את עולמו הילדותי כהרגלו.אינו חושש להתעמת עם אמו, למרות שאוהב אותה. מגלה דאגה כשהאם מתמטטת ובוכה, אך מהר מאוד חוזר לשגרת חייו, לא ניכר (על פי זוית הראיה של אחיו) שהוא מוטרד מהיעדר אמו.